היום יום הולדת 54…
כשהייתי בן 17 היה בבית ריב, ריב גדול, מכוער, משהו עם הבעל של אמא שלי…
גרנו ב aulnay sous bois ,פרוור של פריז, באותו לילה עמדתי ליד החלון בחדר שלי ואמרתי לעצמי
-בעוד כמה שנים שתהיה בן 30, 40… 50 תזכר את היום הזה, תסתכל אחורה ותראה שאתה כבר לא במקום שמישהו אומר לך מה לעשות ואיך לעשות. תסתכל אחורה ותראה שאתה כבר לא כזה שלא יודע מה לעשות בריב גדול. ותדבר עם הבן 17 ותגיד לו שהגעת, שאתה יודע איך זה להיות איש גדולאני מודה שזה נשמע מוזר… אבל זה מה שהיה ובמשך השנים אני חוזר לאותו ערב אחרי הריב והמכות ומדבר עם הבן 17… ככה בלילה לפני שאני נרדם וסופר לעצמי 5 דברים טובים שקרו לי היום.
שגם זה ווירד … אבל זה מה שאני עושה כל ערב לפני השינה… סופר לעצמי 5 דברים טובים.
זה יכול להיות כל דבר .
1. חיבקתי את אלה לפני שהיא יצאה מהבית
2. שיחקתי "עד שתיים" עם נרי בסלון
3. הלכתי ברגל לעבודה
4. אפיתי לחם
5.ציירתי בסקצ'בוק
ואז אני קורץ לעצמי בן ה17 אומר לו
-אתה רואה… המצב סבבה
ורוב הזמן אני גם מדבר איתו בצרפתיתלפני כמה שנים שמתי לב למשהו. משהו שהיה שם תמיד אבל לא התעכבתי לחשוב עליו
בכל השיחות המדומיינות עם הבן 17… אני גם ניראה בן 17 … בעצם זה אותו אני בן 17 מדבר עם עצמו.
בעצם כשאני חושב על עצמי היום אני עדין אותו בן 17 רק שהחיים המשיכו והשתנו לי הפנים

אני אותו ילד עם פנים של 54
והילד ליד החלון שחשב שעוד כמה שנים הוא יהיה גדול והוא ידע על החיים והעולם…
מסתבר שאין לדעת,
מסתבר שאני אותו אחד שרק נהיה יותר מדוייק בלדעת שהוא לא יודע

כשקפצתי ממטוס עם מצנח על הגב כמה שנים אחר כך… הייתי בול אותו אחד, רק שיחקתי אותה כאילו אני יודע איך צנחן לפני קפיצה צריך להתנהג ..

ביום הראשון שנכנסתי לכיתה כמורה וכל הסטודנטים הסתכלו עלי כאילו אני המורה .. לא באמת הייתי, לא באמת ידעתי … הייתי בן 17 שמנסה לאלתר עכשיו מה מורה צריך לעשות. ורעדתי מבפנים מהפחד שיגלו אותי.

מי יודע מה עושה אבא בחדר לידה ליד אישתו ותינוקת יוצאת ממנה ? לא אני . לא היה לי מושג… אבל תפקדתי כאילו בן 17 עם זקן שברור לו שככה זה לידה

איך זה לגלות שלאבא שלך יש דמנציה .. ועכשיו אתה אבא שלו?
מי יודע איך, מה עושים?
לא אני… אבל אני כבר מספיק גדול לדעת לסמוך על הילד בן ה17 .
הוא יעשה מה שצריך

אולי כל אחד בעולם הזה הוא בן 17 … ורק הגוף בגיל אחר
אמא שלי בת 17 שהגיעה לגיל 76
אבא שלי בן 17 ששכח בכלל מי הוא, דודה שלי גם ככה תמיד ניראתה בת 17, אחותי תמיד תהיה בת 14 כי אני בן 17 ואני גדול ממנה ב3 שנים.

ואולי בגלל זה יש דברים שלא משתנים
אני למשל אוהב להפריע בשיעור, למרות שאני המורה.
אני אוהב כל שבוע לשחק כדורסל, ולפעמים על המגרש אני מדמיין מהלך, מישהו מוסר לי ואני הולך לעשות מזה סל… אבל יד דיליי קטן בן הגוף לדמיון
והופ, הכדור כבר עבר אותי

אני אוהב את דפש מוד ואת טרייסי צ'פמן כאילו עכשיו 1989 ובכלל אין לי צורך בשום שיר שיצא אחרי 93 כדי להיות מאושר באוטו.
אני אוהב לגו, מה אני אעשה, פשוט אוהב להרכיב דברים מקוביות פלסטיק.
תן לי לאכול פסטה כל יום ולגוון פעם בשבוע עם פיצה ואני מאושר
אני אוהב ריח של פאצ'ולי, של בולנג'רי,
אני אוהב שלג
לא אומר שאין אהבות חדשים וחידושים,
יש, אבל זה אותו בן 17 שלומד פתאום שברוקולי זה לא כזה נורא, שהיה שווה לחכות עד לגיל 27 למיכל,
ושכל ילד שנולד לך מכפיל לך את גודל הלב.

מסתכל אחורה לאותו יום בחדר בבית ליד פריז
אני עומד מול אני
-אז מה אתה אומר? איך זה להיות איש גדול,
איך שם, איך 54 ?
-אותו דבר כמעט, רק שקמים בלילה להשתין

בתמונה, משהו טוב שקרה לי היום :
סלפי עם אלה, היא בת 17 וחצי, ואני ילד יום הולדת